אדלרשטיין לאו

נולד בשנת 1907 באלברפלד, גרמניה. [1] נישא לפסלה (ורדה) (לבית רייך). [1] הגיש את עבודת הדוקטורט במשפטים בתחום דיני הירושה, באוניברסיטת בון בשנת 1930. [2] עבר את הבחינות Rechtsassessor ("assessor of law") בגרמניה בשנת 1932. מהצעירים ביותר שעברו את הבחינות בפרוסיה של אותם ימים. החל בפרקטיקה משפטית. בחודש אפריל 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, ומשהוגבלה פעילותם של עו"ד יהודים בגרמניה, עלה לארץ-ישראל. [3] בארץ, הקים שותפות לממכר מכונות ביחד עם מקס פרידמן וסלומון טנה. [4] [5]
אדלרשטיין עבר את בחינת עוה"ד הזרים בחודש נובמבר 1938. [6] הוסמך כעורך-דין ביום 1.2.1940 [7]
הרבה לעסוק בתיקי ירושות ועזבונות. ייצג במספר תיקים מתוקשרים. בכלל זה ייצג מספר פעמים בבג"צ את "אגודת קרובי הנעצרים לפי פקודת שעת חרום" בטענה כי זכויותיהם, למרות שנעצרו ללא משפט וללא חקירה, גרועות משל מי שנשפטו ומרצים עונשי מאסר ממושכים יותר. בג"צ דחה את העתירה בטענת חוסר סמכות. [8] כך, ייצג אדם שנעצר לפי תקנות שעת חירום ונמנע ממנו טיפול רפואי. בג"צ דחה את העתירה וקבע כי: " “רק אם הנעצר ימות כתוצאה, של חוסר טפול מתאים, אזי יובאו הפקידים האחראים לבית המשפט באשמת רצח, אולם אין החוק מרשה לבית המשפט להתערב כדי למנוע תוצאות אלו". [9]
ייצג בעל-בית בשאלה האם עליו להחזיר את השטרות לפני הגשת תביעת פינוי כנגד דייר. [10]
לאחר קום המדינה ייצג מבריח מטבע זר. [11] ייצג את חברת "מקולית" בתביעה שהוגשה נגדה על-ידי ד"ר גרדנויץ, שטען לזכויות היוצרים בנעימת הסרט "אורות הבמה" של צ'ארלי צ'פלין. [12] ובעקבותיה תביעה
בענין הוצאות ושכר-טרחת עו"ד. [24] בעניין סמכויות יו"ר ההוצאה לפועל [25]. בעבירה לפי פקודת בזיון בית המשפט. [26] ובנושא סמכות ותקדימי בית המשפט. [27] ייצג עותר בעתירה נגד משרד הפנים שביקש היתר יציאה לגרמניה לטפל באמו, אשר נסעה לשם קודם לכן כדי לטפל ברכוש משפחתה ולקתה במחלת עצבים. [13]
הגיש מספר עתירות עקרוניות בשם עצמו: האחת, תביעת שכר טרחת עו"ד [14]. השניה, בקשה לרשיון יבוא מכונית פרטית. [15] [16] ובקשה לפטור ממס נסיעות, לרגל נסיעותיו התכופות לגרמניה. [17].

שימש חבר הנהלת אגודת "נוה אמנות" לטובת הקמת מרכז תרבות (מוצרטיאון), [18] וחבר חוג עולי אירופה , שע"י הסתדרות הציונים הכלליים. [19] היה מבין מייסדי The Franz Rosenzweig Lodge in Düsseldorf (ארגון בני ברית) בשנת 1967. [20]


בשנת 1956 העתיק את משרדו לדיסלדורף, גרמניה. הוא ראה בעיר מרכז תרבותי. [21] ראה חשיבות בשימור זכרון השואה. [22]
קיבל את אות Order of Merit of the Federal Republic of Germany (Verdienstorden der Bundesrepublik Deutschland). [23]

נפטר, שבט תשנ"ב.