זומרפלד ורנר

נולד בשנת 1904 בברלין. [1]. ד"ר למשפטים, מאוניברסיטת פרייבורג. [7]. עבד במשרדו של עו"ד אדולף המבורגר (בברלין, משנת 1927-1930). משך 3 שנים, עד שעבר שם את הבחינות. [2, 3]. עלה לארץ בשנת 1936, בעקבות רדיפות הנאצים בגרמניה. [3]. בנעוריו לא היה קרוב לציונות, אך עם עלייתו ארצה הפך את ארץ-ישראל למרכז חייו. למד במהירות את השפה העברית. [3, 11]. משרדו היה מהגדולים מבין משרדיהם של עורכי הדין יוצאי גרמניה. [10].
בין העניינים בהם עסק ואשר זכו לסיקור תקשורתי: ייצג נאשם בהחזקת אקדח [13]. ייצג אישה בתביעת גירושין. באותו מקרה נדחתה תביעת האישה נגד הבעל, אותו האשימה באלימות ובבגידה. ביהמ"ש המחוזי קבע כי היא האשמה בפירוד. [14]. ייצג במשפט בו נדחתה טענה לפיה איחור של יומיים בתשלום דמי שכירות מהווה עילה לפינוי. [16]. ייצג אישה יהודייה אשר נאסרה מתוקף תקנות שעת חירום, כאילו הייתה "אויב זר". [17]. טען נגד החרמת דירות על ידי הממשל הבריטי. [18]. וכן בתביעה עקרונית בדבר תשלום שכר טרחת עו"ד. [19].
שימש יו"ר ועד אגודת עורכי הדין בתל אביב וחבר נשיאות הועד המרכזי של הסתדרות עורכי הדין. [3, 10]. כחבר הועד המרכזי של הסתדרות עורכי הדין שימש גם כחבר המועצה המשפטית הראשונה לאחר קום המדינה. [4]. שימש גם בועדה לבחירת שופטים לבית המשפט המחוזי. [12]. מונה גם לשופט בית המשפט העירוני בתל אביב. [5].
אהבתו הגדולה היתה מוזיקה ופסנתר. [3] היה פסנתרן מחונן. שילב בין מלאכת הפרקליטות לתרבות ולמוסיקה. נודע כמי שייסד את פסטיבל המוסיקה בעין-גב. [8, 11, 15].

בחול המועד פסח, שנת 1949, שט בסירה לפסטיבל המוסיקה בעין-גב. סירתו התהפכה והוא טבע ונפטר. [6].