פרומקין-גילון סעדה

סעדה פרומקין-גילון נולדה בדר-סעדה שבתורכיה בשנת 1914, בת לחנה וגד פרומקין, והיא קרויה על שם עיר הולדתה. משפחת פרומקין שהתה בתורכיה בשל לימודי המשפטים של אב המשפחה, שהיה השופט היהודי היחיד בבית המשפט העליון המנדטורי. אמה של פרומקין-גילון היא בת למשפחת אייזנברג, גואלי הקרקעות והמייסדים של העיר רחובות.

כשסיימה פרומקין-גילון את לימודיה התיכוניים בגימנסיה העברית בירושלים בחרה ללמוד משפטים בעקבות עיסוקו של אביה ובשל התעניינותה בתחום. היא למדה בלונדון (ככל הנראה בקיימברידג'), ואף קיבלה רישיון לכהן כבריסטר.

לכששבה ארצה עבדה במשרדו של עו"ד אברהם לוין (במשרד עו"ד ש' הורוביץ) ועסקה בעיקר בתחום האזרחי. את בעלה, קולין גלקמן-גילון, הכירה כשהגיע לארץ מדרום אפריקה. אביו היה שופט שם, ולכן יצר קשר עם השופט פרומקין לצורך קליטת בנו בארץ. בשנת 1933 נישאו.

עם הקמת המדינה ולאחר פרישתו של אביה מבית המשפט הקימו יחד משרד פרטי שנקרא פרומקין-גלקמן, ועיקר עיסוקם היה בתחום האזרחי. כעבור זמן מה התמנה קולין, בעלה של פרומקין-גילון, לפרקליט המדינה, ופרומקין-גילון עברה לעבוד במשרד המשפטים בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי, כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים. שם עסקה בעיקר בענייני חקיקה וחנינות (לימים מחלקת ייעוץ וחקיקה). מלבד זאת היא כיהנה במשך שנים כחברה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז ירושלים.

בשנת 1964 פרשה פרומקין-גילון ממשרד המשפטים עקב מחלה, וכשהתאוששה חזרה לעבוד ברשות החברות הממשלתיות, ובשנים 1970-1965 שימשה כיועצת משפטית של החברות הממשלתיות במשרד האוצר. בשנים 1972-1970 כיהנה כעוזרת לסגן ראשון ליועץ המשפטי במשרד מבקר המדינה במחלקת נציבות תלונות הציבור, והייתה אחראית לבניית החקיקה בעניין.

פרומקין-גילון גילתה התעניינות רבה בתחום בתי המשפט לנוער וייחסה חשיבות ניכרת לבעיית הנוער העבריין. בדבריה עמדה על כך ש"ההכרה שבעיית העבריין הצעיר שונה משל המבוגר מצריכה טיפול מיוחד". היא ערכה מחקר על עבריינות נוער והוציאה פרסומים בנושא.

מלבד העבודה המשפטית השוטפת הייתה פרומקין-גילון פעילה בכמה גופים ציבוריים התנדבותיים: היא הייתה חברה פעילה במד"א ובבני ברית, כיהנה כיושבת ראש רשות הצופות בישראל והייתה חברה ברשות הצופות הבינלאומית. מלבד זאת הייתה פעילה במועצת הדסה (נשות הדסה).

פרומקין-גילון זכתה להערכה מלאה על פעילותה כמשפטנית. ניכר היה שעבדה קשה, אך תמיד הקדישה זמן למשפחתה, ובעיקר לילדיה, ולכן נאלצה פעמים רבות להביא את העבודה הביתה. פרומקין-גילון היא אמו של השופט אלון גילון, נשיא בית משפט השלום וסגן מנהל בתי המשפט; כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר וראש מועצת מבשרת ציון, כיום סגן נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים; וד"ר יעל שילוח, העוסקת בחינוך מיוחד, סגנית דיקן במכללת בית ברל.

פרומקין-גילון נפטרה ב-8 בנובמבר 1974.