התובע קבל כי כשעלה לצקת מים על הבטון, נשפכו מעט מים על המגרש של שכנתו, הנתבעת ועל הכרים שלה שהיו מונחים בחצר. השכנה, הנתבעת, החלהלחרף אותו במילים - רודף זונות. היא גם פזרה את הזיפזיפ שלו ובכך גרמה לו להיזק של 25 גרוש מצרי. לפיכך דורש התובע 25 גרוש מצרי על הנזק מפיזור הזיפזיפ, קנס על העלבון והוצאות משפט.
הנתבעת השיבה כי בעלה אסר על התובע לפתוח חלון לחצרם ומשום כך הוא כעס עליהם ושפך מים על הכרים. היא כעסה עליו ואמרה לו שהוא גרוע מערבי. אבל לא אמרה - רודף זונות. את הזיפזיפ פזרה אחרי שדרשה ממנו להסירו והוא לא שם לב לדבריה.
השופטים הסיקו כי אין לדון בתביעת גרם ההיזק כי התובע ויתר עליה. כמו כן, לא הוכח שהנתבעת השתמשה בכינוי - רודף זונות.
הנתבעת הודתה שהעליבה את התובע ובשים לב שגם התובע גרם להתרגזות על ידי פתיחת החלון ושפיכת המים, החליטו להקל על הפיצוי ולחייבה רק ב - 10 גרוש מצרי לטובת קקל ובחצי הוצאות משפט, 13.5 גרוש מצרי.

תוצאת ההליך:

​