משפט שלום העברי
ביהמ"ש (ערכאה):
שנה:
:מספר ההליך
סוג ההליך:
תל אביב
מקום שיפוט:
צד א':
זלמן קרדו
ארגון בעל מכבסות ומצבעות שעל יד מרכז הסוחרים הזעירים בתל אביב
צד ב':
שופטים:
עו"ד/מיצג צד א':
אריה המבורגר
עו"ד/מיצג צד ב':
שמות העדים:
כבוד/עלבון
נושא:
תאור המקרה:
קטע העיתונות הראשון הינו באנגלית אולם מתוך הקטע השני בעיתון "דבר" ניתן להבין מה היה במדרגה הראשונה וכמובן מה היו טעמי הגשת הערעור.
בפני בית המשפט במדרגה הראשונה הוגשה תביעה מטעם המשיב ותביעה נגדית מטעם המערער.
מענות המשיב היו כי המערער גרם נזקים גדולים למשיב על ידי פרסום בעיתונו כי רק המערער משתמש לשם ניקוי בגדים בניקוי יבש (היינו במכונות) וכי המשיב מנקה בגדים בצורה פרימיטיבית על ידי מים, סודה ומברשת ושאין זה ניקוי יבש. המערער טען כי הפרסום מטעם המשיב על עבודתו בניקוי יבש הוא הונאת הקהל ומלבד זה נגרמו למערער נזקים עצומים על ידי כך.
בא כוחו של המערער ביקש להוכיח שהוא מנקה הבגדים רק במכונות ואילו המשיב משתמש בכל האמצעים הפרימיטביים ההורסים את הבגדים.
לשם הכחשת כל הדברים התבקש בית המשפט או אחד מחבריו, יבקרו במקום ויוכח האם הדברים נכונים.
לשם הוכחה נוספת, ביקשו להזמין עדים.
במקום להוכיח אמיתות הדברים, התקבל פסק הדין מהמדרגה הראשונה שהראה עד כמה לא היה ברור לבית המשפט הדבר לאמיתו ועד כמה לא צדק בית המשפט בסרובו לשמוע את העדים ולבקר במקומות.
אמנם הוגשו צילומים על ידי המשיב אולם אלה אינם צילומי בגדים שכובסו. ובית המשפט לא שם לב לכך ולא רצה לקבל כל ההוכחות לברור עובדה זו.
שולחו של המשיב טען כי ניקוי הבגדים אצלו נעשה רק במכונות ולא הודה כי הוא משתמש במים ובסבון - הערה זו בפסק הדין היא סילוף הדברים ומוכיחה עד כמה הדברים לא היו ברורים לבית המשפט.
נוסף לכל זה וכאן עיקר התורפה - נאמר בפסק הדין כי המשיב השתמש גם קודם לכן כניקוי יבש על פי הודאת בעלי הדין ועל ידי שתיקה בהודאה. המערער לא רק שלא שתק אלא טען כי המשיב אינו יכול להציג עבודה בתור ניקוי יבש לאחר שאין לו מכונות ובלי מכונות, אין ניקוי יבש וזאת הודה המשיב. אם מכבסות אחדות פרסמו באנגלית: "דריי קלינינג", למרות שאוכלוסית תל אביב עברים, אין זה מצדיק שיבואו היום לפרסם בעברית שהם מנקים - ניקוי יבש כאשר במציאות הם ממשיכים לעבוד במים ובמברשת. בית המשפט לא צדק בנימוקיו.
בית המשפט פסק כי הוא מוצא הקבועים וכפי שצריך להיות ברוח החברה העברית בארץ, היות וכינה את יתר המכבסות בשם פרימיטיביות המרמות את דעת הקהל. אם בית המשפט סובר כי הרוח העברית צריכה להרשות שאנשים ירמו את הקהל ויספרו כי מנקים בגדיו במברשות. האם המילה פרימיטיבית אינה מתאימה לציין את מצב העבודה האמיתי של כל המכבסות המשיב?
אילו בית המשפט היה רואה מכבסות בעיניו ושומע העדים, היה מסיק מסקנות אמיתיות. על כן מבקש המערער את ביטול פסק הדין והעברת התיק לבית המשפט לשמיעת כל ההוכחות והעדויות, לבקר במקום ולחייב את המשיב בהוצאות ובשכר עורך דין.
על החתום - בא כוחו של המערער.
תוצאת ההליך:
שם מחבר וכותרת כתבה בעיתון:
מקור ארכיוני: