אמין סלים ג'רג'ורה *
מספר רישיון 2
חבר הכנסת עו"ד אמין סלים ג'רג'ורה נולד בנצרת ב-12 באוקטובר 1886 למשפחה נוצרית יוונית-אורתודוכסית בעלת שם ומוניטין. אחיו עזיז שימש שופט שלום בתקופת המנדט, והיה מן השופטים הבודדים שהחזיקו בתפקיד גם לאחר שקמה מדינת ישראל. [1]
את חינוכו קיבל אמין סלים ג'רג'ורה בבית הספר של המיסיון היווני אורתודוכסי. [2]
עד 1914 עבד כמורה בבית ספר זה[3], ובמלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא האימפריה העות'מאנית[4]. בין 1922 ל-1926 לימד בבית הספר התיכון אל-ראשידייה בירושלים. [5]
ג'רג'ורה למד משפטים בבית הספר המנדטורי ללימודי משפטים בירושלים (Jerusalem Law Classes), שהכשיר עורכי דין אך לא היה מוסד אקדמי. הוא סיים את לימודיו בשנת 1927,[6] ובשנת 1928 קיבל רישיון עריכת דין שמספרו 271. [7]
ג'רג'ורה עסק בעריכת דין במשרדו בחיפה עד שנת 1947, וב-1948 עבר לנצרת. [8]
לאחר המלחמה פנה לעסוק בפוליטיקה ובינואר 1949 נבחר לאספה המכוננת, שהפכה לאחר הבחירות לכנסת הראשונה. לכנסת הראשונה מטעם "הרשימה הדמוקרטית של נצרת", מפלגה ערבית שהייתה קשורה למפלגת השלטון מפא"י[9]. בכנסת היה חבר בוועדת החוק, החוקה והמשפט, בוועדת הכנסת ובוועדה המיוחדת לעניין חוקת המעבר, שדנה בהסדרים חוקיים זמניים בתחילת ימי המדינה.[10] ג'רג'ורה שירת במהלך כל תקופת כהונתה של הכנסת הראשונה, עד שנת 1951. הוא ניסה להיבחר לכנסת השנייה ברשימת "החקלאות והפיתוח", אך כשל מכיוון שהמפלגה זכתה במנדט אחד בלבד בבחירות, וג'רג'ורה נמצא במקום השני ברשימה.
ב-1954 נבחר לראשות עיריית נצרת, ועמד בראש קואליציה מגוונת שמטרתה הייתה למנוע את שלטון מק"י בעיר, על אף שסיעתו היוונית-אורתודוכסית קיבלה רק מיעוט מהקולות[11]. הוא שירת בתפקיד זה עד שנת 1959.
ג'רג'ורה הלך לבית עולמו ב-1 באוגוסט 1975.
מקורות
פסקי דין
כתביו/ה
מחקר אודותיו/ה
אזכורים
*ביוגרפיה זו נכתבה על ידי ד"ר גל אמיר וד"ר נעמה בן זאב, כחלק מפרויקט מחקר עורכי הדין הפלסטינים בשנים הראשונות של המדינה שמומן על ידי הקרן הישראלית למדע, מענק מס' 1831/18. כל הזכויות שמורות לד"ר אמיר וד"ר בן זאב.
[1] עד לשנת 1955 היה עזיז ג'רג'ורה אחד משני שופטים פלסטינים יחידים שכיהנו במדינת ישראל. ראו: גיא לוריא "מינוי שופטים ערבים לבתי המשפט בישראל" משפט וממשל 16, 307 (2015).
[2] ג'יימס יעקב רוזנטל "אמין ג'רג'ורה – מאחרוני הפטריצים" דבר (3.10.1975) עמ' 16.
https://main.knesset.gov.il/mk/Apps/mk/mk-public-activity-publications/345 [3]
[4] שם.
[5] שם.
Palestine Gazette 211, May 16, 1928, 244. [6]
Palestine Gazette 212, Jun 1, 1928, 205. [7]
Palestine Gazette 305, April 22, 1948, 310. [8]
[9] מפלגות מסוג זה כונו "מפלגות לוויין" ונוצרו מתוך רצון של המפלגות הציוניות הגדולות לקבל קולות של מצביעים ערבים מבלי לצרף לשורותיהן חברים ערבים. מפא"י נקטה שיטה זו בהצלחה, אך מפלגות אחרות שניסו לפעול כך לא הצליחו להקים רשימה ערבית שתהיה כפופה להן, או שהרשימה לא עברה את אחוז החסימה. מפלגות לוויין של מפא"י נבחרו לכנסת עד סוף שנות ה-70, בהרכבים פרסונליים שונים ותחת שמות שונים. ראו אורנה כהן "השורדים: חברי כנסת ערבים ברשימות לווין של מפלגות ציוניות" היבטים פוליטיים בחייהם של הערבים אזרחי ישראל 111 (עזיז חיידר עורך, 2018).
https://main.knesset.gov.il/mk/Apps/mk/mk-positions/345 [10]
[11] עאדל מנאע נכבה והישרדות – סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל 1956-1914 316 (2017).
מסמכים נוספים