גוטמן רננה

רננה גוטמן נולדה בלבוב שבפולין (כיום אוקראינה) בשנת 1924, בת לקופל וגיזלה שורץ. אביה היה אף הוא עורך דין, אך לא עבד במקצועו בישראל. בשנת 1940 עלתה ארצה עם הוריה והחלה ללמוד בגימנסיה הריאלית בלפור בתל אביב.
בשנים 1946-1942 למדה גוטמן לתואר מוסמך בהיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של התרבות באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלימה אותו מעולם בגלל פרוץ מלחמת השחרור. במקביל ללימודיה באוניברסיטה למדה בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים, ובמהלך לימודיה נישאה לרופא אהרן גוטמן. את התמחותה עשתה במשרד עו"ד קאופמן ורווה בתל אביב בשנים 1948-1946.

ב-10 במאי 1948, ערב סיום המנדט הבריטי, קיבלה גוטמן רישיון לעסוק בעריכת דין. הרישיון חתום בידי נשיא בית המשפט העליון של פלשתינה (א"י), W. Y. Fitzgerald.

בשנת 1948 התגייסה גוטמן לצה"ל. בתחילה עבדה במשרדו של התוכ"ל (התובע הכללי, כתוארו אז, של ראש היחידה המשפטית בצה"ל). במסגרת זו הייתה הזוטרה בצוות שעסק בהתאמתה של חוקת השיפוט של ארגון ההגנה לצורכי צה"ל. הבכירים בצוות היו עו"ד חיים צדוק ועו"ד בנימין כהן, לימים שופט. כעבור זמן מונתה גוטמן לתובעת הכללית של ח"ן, ומשם עברה לתפקידי מטה, בעיקר במטכ"ל ובאכ"א, שם שימשה כראש ענף ארגון ונוהל בדרגת סגנית אלוף. בשנים 1955-1953 נמנתה גוטמן עם צוות ההקמה של בית הספר לפיקוד ומטה, ובשנים 1956-1955 שימשה עוזרת למנכ"ל משרד הביטחון דאז, מר שמעון פרס, לענייני תכנון ונהלים. בסיום תפקיד זה פרשה מצה"ל.

לדברי גוטמן, היה זה יתרון לפתוח בקריירה בשנת 1948 דווקא, שכן המדינה הצעירה דרשה משרות ותפקידים רבים שרק קבוצת אנשים מצומצמת יכלה למלא.
לדבריה, להיותה אישה לא הייתה כל משמעות בקריירה שלה, ומאחר שהכול היה חדש, לא הרגישה גם כפורצת דרך או כאחת מבוני המדינה.

בשנת 1958 החלה גוטמן את דרכה במשרד מבקר המדינה, ותחום העיסוק העיקרי שלה היה מערכת הביטחון. בשנת 1968 קודמה והייתה לממונה על ביקורת מערכת הביטחון, ובשנת 1972 מונתה למנכ"ל המשרד על ידי מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצל. בתפקיד זה כיהנה כחמש שנים.

בשנים 1984-1978 מילאה גוטמן תפקידים כלכליים בהנהלת קופת החולים הכללית. בשנים 1995-1984 שימשה כמבקרת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, ובשנת 1995 מונתה לחברת דירקטוריון בנק לאומי לישראל בע"מ. גוטמן שימשה בדירקטוריון, בין היתר, כחברה בוועדת הביקורת ובוועדת הכספים. את תפקידה זה סיימה בשנת 2004. משנת 1999 ואילך גוטמן חברה במועצה הציבורית של שירותי בריאות כללית. היא אם לבן ולבת, ובתה היא עורכת דין בשירות הציבורי.

רננה גוטמן נולדה בלבוב שבפולין (כיום אוקראינה) בשנת 1924, בת לקופל וגיזלה שורץ. אביה היה אף הוא עורך דין, אך לא עבד במקצועו בישראל. בשנת 1940 עלתה ארצה עם הוריה והחלה ללמוד בגימנסיה הריאלית בלפור בתל אביב.
בשנים 1946-1942 למדה גוטמן לתואר מוסמך בהיסטוריה, פילוסופיה וסוציולוגיה של התרבות באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלימה אותו מעולם בגלל פרוץ מלחמת השחרור. במקביל ללימודיה באוניברסיטה למדה בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים, ובמהלך לימודיה נישאה לרופא אהרן גוטמן. את התמחותה עשתה במשרד עו"ד קאופמן ורווה בתל אביב בשנים 1948-1946.

ב-10 במאי 1948, ערב סיום המנדט הבריטי, קיבלה גוטמן רישיון לעסוק בעריכת דין. הרישיון חתום בידי נשיא בית המשפט העליון של פלשתינה (א"י), W. Y. Fitzgerald.

בשנת 1948 התגייסה גוטמן לצה"ל. בתחילה עבדה במשרדו של התוכ"ל (התובע הכללי, כתוארו אז, של ראש היחידה המשפטית בצה"ל). במסגרת זו הייתה הזוטרה בצוות שעסק בהתאמתה של חוקת השיפוט של ארגון ההגנה לצורכי צה"ל. הבכירים בצוות היו עו"ד חיים צדוק ועו"ד בנימין כהן, לימים שופט. כעבור זמן מונתה גוטמן לתובעת הכללית של ח"ן, ומשם עברה לתפקידי מטה, בעיקר במטכ"ל ובאכ"א, שם שימשה כראש ענף ארגון ונוהל בדרגת סגנית אלוף. בשנים 1955-1953 נמנתה גוטמן עם צוות ההקמה של בית הספר לפיקוד ומטה, ובשנים 1956-1955 שימשה עוזרת למנכ"ל משרד הביטחון דאז, מר שמעון פרס, לענייני תכנון ונהלים. בסיום תפקיד זה פרשה מצה"ל.

לדברי גוטמן, היה זה יתרון לפתוח בקריירה בשנת 1948 דווקא, שכן המדינה הצעירה דרשה משרות ותפקידים רבים שרק קבוצת אנשים מצומצמת יכלה למלא.
לדבריה, להיותה אישה לא הייתה כל משמעות בקריירה שלה, ומאחר שהכול היה חדש, לא הרגישה גם כפורצת דרך או כאחת מבוני המדינה.

בשנת 1958 החלה גוטמן את דרכה במשרד מבקר המדינה, ותחום העיסוק העיקרי שלה היה מערכת הביטחון. בשנת 1968 קודמה והייתה לממונה על ביקורת מערכת הביטחון, ובשנת 1972 מונתה למנכ"ל המשרד על ידי מבקר המדינה ד"ר יצחק נבנצל. בתפקיד זה כיהנה כחמש שנים.

בשנים 1984-1978 מילאה גוטמן תפקידים כלכליים בהנהלת קופת החולים הכללית. בשנים 1995-1984 שימשה כמבקרת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, ובשנת 1995 מונתה לחברת דירקטוריון בנק לאומי לישראל בע"מ. גוטמן שימשה בדירקטוריון, בין היתר, כחברה בוועדת הביקורת ובוועדת הכספים. את תפקידה זה סיימה בשנת 2004. משנת 1999 ואילך גוטמן חברה במועצה הציבורית של שירותי בריאות כללית. היא אם לבן ולבת, ובתה היא עורכת דין בשירות הציבורי.