ורנר אלפרד

אלפרד ורנר נולד ב-27 במרץ 1891 למשפחה יהודית בבמברג, גרמניה. [3] אביו, יוזף, היה 'יועץ סתרים' (תואר כבוד משפטי) וסבו היה רב. ורנר למד משפטים במינכן, וסיים בהצטיינות יתרה לימודי דוקטורט במשפטים ב-22 ביוני 1915 לאחר שכתב תזה בנושא "היעדר כוונה בפעולות משפטיות". [1] הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה כקצין, ונפצע קשה במהלך הלחימה. לאחר המלחמה, בשנת 1919, עבר את בחינות הלשכה והחל לעבוד כעורך דין במינכן, שם זכה להצלחה בזכות הידע המשפטי שלו והדקדקנות שהפגין. [1, 2] ב-1925 היה בין עורכי ספר הפרשנות לסעיפי החוזים והחיובים ב-BGB, פרשנות המשמשת עורכי דין בגרמניה גם כיום. כן ערך ספר פרשנות ל-HGB, הקוד המסחרי הגרמני. [1].


עם עליית הנאציזם לשלטון, ב-1933, יצא לגלות בפריס ובלונדון. משם הגיע לחיפה בשנת 1935, ביחד עם אשתו אנה יוליה לבית גוטמן וילדיהם לוציה יוליה וגרהרד לאופולד. [1, 3]. עבר את בחינת עורכי הדין הזרים בשנת 1937. [2] ב-1938 קיבל רישיון עריכת דין ארץ-ישראלי מס' 633, וכן עבד כנוטריון במשרדו בחיפה. באותה עת נאלץ גם לנהל משא ומתן עם שלטונות המנדט באשר לזכותו על דירה בחיפה. [4]. ייצג עותרת באחת העתירות הראשונות שנדונו בבג"צ. היתה זו עתירתה של תושבת חיפה, ערבייה, כנגד הממונה על המחוז שהחרים את דירתה. [6].


בשנת 1953 שב לגרמניה, והתיישב בדיסלדורף. הוא היה פעיל מאוד בייצוג עובדי כפייה בתביעות קבוצתיות נגד חברות גרמניות שניצלו עובדי כפייה בתקופת הנאציזם, כחברת IG FARBEN, וחברות נוספות. [1, 5, 7]. במקביל המשיך להרצות ולערוך ספרי פרשנות לקוד האזרחי הגרמני. ב-22 ביוני 1965 צוין יובל החמישים לקבלת הדוקטורט שלו באירוע רב משתתפים באוניברסיטת מינכן. הוא נפטר באופן פתאומי ב-26 באוגוסט 1965.


ערך זה הוכן על ידי ד"ר גל אמיר ונעמה בן זאב, בעזרתו האדיבה של ד"ר יואכים רומפף (Dr. Joachim R. Rumpf) .