זונדלביץ (דולב) יצחק

נולד בשנת 1901 ליוסף זונדלביץ', ב - Duchowszczyna, שברוסיה. נישא לברטה (לבית לובלינסקי). [1] חבר בקן לודז' של ארגון השומר הצעיר בפולין. [5]. בחודש ינואר 1921 החל את לימודי המשפטים באוניברסיטת פוזנן. [2]. עלה לארץ ישראל בשנת 1924. [21]. התמחה, כפי הנראה אצל עו"ד אפרתי [21]. ביולי 1927 הוסמך כעו"ד, אחרי שעבר את בחינת עורכי הדין הזרים. [20, 22] בספטמבר אותה שנה פתח את משרדו ברח' מונטיפיורי בתל-אביב. [7] עבד בשותפות עם עו"ד נחום רפלקאס [21]. אחד המשפטים הראשונים בהם ייצג היה משפטם של תשעה מחברי סניף "פועלי ציון". במשפט, שהתנהל בפני השופט יצחק נופך, התברר עניינם של התשעה, אשר פרשו ממפלגת פועלי ציון, והתאגדו באופן לא חוקי. [6]

בשלהי שנת 1929 נסעו בני-הזוג זונדלביץ' לפאריס, שם למד עו"ד זונדלביץ' באוניברסיטת פאריס. [21]. הוא השלים את עבודת הדוקטוראט שלו, [3] על אודות היחסים בין פולין ובין העיר החופשית דנציג. [4] בשנת 1935 חזרו השניים לארץ-ישראל ועו"ד זונדלביץ' המשיך בעבודתו כעורך דין. [20]. בשלהי שנות השלושים עבד בשותפות עם עו"ד גרינולד (שהיה גם קונסול כבוד של צ'כיה בישראל), [21] ובשנות הארבעים עם עו"ד שוקן.

בימי המנדט ייצג בסדרת תביעות, את מי שקיבלו שטרות מחברת "אל ההר", אשר מכרה מגרשים בכפר-עציון, ולא עמדה בהתחייבויותיה. [8] ייצג דייר אשר בעל הבית שלו הפסיקה את זרם המים החמים. [9]. ייצג במשפט תקדימי בענין האחריות במקצוע ההובלה. [10].

בתאריך 1.6.1949 מונה לשופט שלום. [11, 12]. על אולם הדיונים של השופט זונדלביץ', בסמוך לאחר מינויו, דיווח עיתון "חרות": "בקומה העליונה, בצדדו של אולם המשפטים בו יושב בדין שופט השלום הראשי, ישנו חדר קטן, ד' על ד', המשמש ג"כ "אולם" משפטים. בחדר זה ישב בשבוע שעבר השופט החדש ד"ר זונדלביץ. כסניגורו של נאשם אחד הופיע עוה"ד הצעיר, שופע המרץ, משה בוכהלטר. לקולו של הסניגור הנ"ל יצאו מוניטין. זהו קול-דק ביחס, ברור וצלול. וכשהחל העו"ד את טענותיו פתח באוקטבה גבוהה – למעשה הרגילה שלו. לשמע ה"טון" העיר השופט שזה מקרוב בא: " – אדוני זוכר שבחדר זה הזכירו לו פעם שאין קולו עומד ביחס שווה לגודל החדר... ההערה הועילה, קירותיו של האולם לא "זעו" יותר...". [14]. פעם בשבוע ישב על כס השיפוט בבית משפט השלום ברמלה, שנחנך באותה עת בבנין משטרת רמלה. [13].

אחת מהחלטותיו הראשונות זכתה לסיקור תקשורתי. הוא הורה על מעצרו של אחד, ש. מוזר, שעלה משנחאי וביקש להקים מפעל שיכון עממי, אך לא שילם את חובו בעבור מודעות הענק בעיתונים. [15] למרות זאת, רבים בציבור קראו לשחררו. [16]. שימש שופט חוקר במשפט "גן מאיר", [17] במסגרתו הואשם דוד יעקובוביץ ברצח דניאל פקטורי כאשר ניסה לאנוס צעירה שהלכה עימו. [18] את החקירה ניהל לאחר שביהמ"ש המחוזי קבע כי החקירה המוקדמת שנוהלה על ידי השופט מלחי פסולה, עקב "...אי הקראת עדותה של המתלוננת". [17]. בסופו של דבר הוחלט להעמיד את הנאשם לדין. המקרה הוגדר לימים כאונס והרצח הראשון בישראל ועורר הדים רבים בציבור. [19]

שנה לאחר שמונה לכהונת שופט שלום, קודם לכהונת שופט מחוזי. [23, 24]. במסגרת זו עבד ביחד עם חברו הטוב, השופט יואל זוסמן. [21] שימש חבר בהרכב הפלילי בבית המשפט המחוזי בתל אביב (בתחילה עם השופטים קיסטר ובר-זכאי והמשך ביחד עם מקס קנת (קנטרוביץ'), אליהו מני ולחילופין, השופט גביזון). הרכבים אלו עסקו בתביעות ובאישומים החמורים ביותר בדין הפלילי, וככאלה עיצבו את הדין הפלילי בסמוך לאחר קום המדינה. בכלל זה, שימש חבר המותב הראשון אשר דן בפשעי מלחמה לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, בפרשת הוניגמן, שנאשם ששימש קקאפו. [25, 26]. ההרכב דחה את כל הטענות המקדמיות של ההגנה בדבר הסמכות לדון לפי החוק האמור. בסופו של דבר הורשע הוניגמן ונדון ל-8.5 שנות מאסר. [27]. [28]. הרכבים אלו דנו בשורה של תיקים של רצח במשפחה: פרשת מלכה כהן, שזוכתה, מחמת הספק, מאשמת רצח צרתה (אשת בעלה). [29] רצח לונה פליק על ידי בעלה לשעבר, שמואל ג'רסי. [30] משפט של בעל שנחשד ברצח אשתו (פרשת האחים סלומון). [31] במשפט דוד מלץ, שהואשם ברצח אשתו. [32] במשפט הנאשם ברצח אחותו. [33] משפט אברהם סנדלר שהואשם ברצח אשתו. [34]. כך גם בשורה של משפטי ריגול: פרשת ישראל בר. [35] במשפטו של תייר טורקי שנחשד בריגול. [36]. בנאשמים בריגול לטובת ירדן ועוד. [37, 38]. וכן, במשפטי רצח ששמעם נודע באותה תקופה, ובכלל זה השתתף בהרכב אשר הרשיע את האחים קרובלניק בהריגת פועל ביפו. [39, 47] השניים נדונו לשבע שנות מאסר. [40]. במשפט הרצח של המהנדס פיאטלי בקולנוע צפון (זונדלביץ', בדעת מיעוט הרשיע את הנאשם בהריגה בלבד). [41]. חבר במותב השופטים במשפט רוצחי קסטנר. [42, 46] שימש גם בחבר השופטים במשפט עדות השקר נגד יחזקאל סהר, שגריר ישראל בוינה, בקשר לפרשת "שורת המתנדבים". [43]. וחבר ההרכב אשר דן בערעור בפרשת השחיתות ב"תל-גבורים". [44].

נפטר בשנת 1977. [45].