סטנר רות

רות סטנר נולדה בשנת 1912 במהלך נסיעה שערכו הוריה במונטריאול שבקנדה.

אמה היא ימימה בן יהודה, בתם של אליעזר בן יהודה ואשתו דבורה. זמן קצר לאחר לידתה של סטנר שבו הוריה ארצה, ובצעירותה התגרשו. לאחר מכן נישאה אמה לפקיד המנדט הבריטי Philip Langstaffe Ord (P.L.O) Guy שהיה אחד הארכיאולוגים הפעילים והידועים בארץ ישראל המנדטורית. בשל עבודתו של גיא ובשל יצר ההרפתקנות שפיעם בו, הרבתה המשפחה לנדוד, וסטנר החליפה תדיר את מקומות מגוריה ואת בתי הספר שלמדה בהם, הן בישראל והן בארצות הברית ובאנגליה.

ימימה, אמה של סטנר, הייתה בלשנית חובבת, שלטה היטב ברזי הדקדוק העברי ועבדה מדי פעם כמורה לעברית.

כשבגרה למדה סטנר לימודים כלליים באוניברסיטה האמריקאית בביירות, ולאחר שובה לארץ למדה בבית הספר למשפטים של ממשל המנדט הבריטי. את התמחותה עשתה במשרדו של עו"ד ש' מזרחי ובמשרדו של עו"ד הלל מינקביץ בירושלים ובתל אביב בשנים 1941-1939. לאחר מכן עבדה בקרן הקיימת לישראל וב-Palestine Corporation (כיום בנק איגוד), שם הכירה את בעלה ד"ר קרניאל (קורט) סטנר, יליד ברסלאו שבגרמניה (כיום וורוצלב, פולין). בגרמניה היה קורט חבר באגודת סטודנטים יהודית (Kartel Convent - K.C.) שהדגישה את הגרמניות של חבריה. שנים אחר כך נהג להתבדח ולומר שהיטלר הוא שהפך אותו לציוני מושבע. קורט למד משפטים בגרמניה וסיים את הדוקטורט שלו עוד לפני שהגיע ארצה ב-1936.
בארץ עבר את בחינות ההסמכה לעריכת דין של הממשל הבריטי, ולימים פתח משרד פרטי שהתקיים במשך עשרות שנים והיה לאחד מעורכי הדין הידועים והמוערכים של ישראל.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו בני הזוג סטנר לצבא הבריטי, ורות שירתה ביחידת ATS (Auxiliary Territorial Services). לאחר קום המדינה עבדה סטנר כיועצת המשפטית של משרד החינוך עד לפרישתה לגמלאות. במסגרת תפקידה וחיבתה לכתיבה הוציאה סטנר שני ספרים על דיני חינוך, הראשון באנגלית והשני בעברית, ומלבד עבודתה המשפטית כתבה גם עבור כמה עיתונים בארץ ובעולם. את דרכה העיתונאית החלה כשכתבה תחת שמו של אביה החורג פיליפ עבור Times הלונדוני ככתבת לאזור המזרח הקרוב. לימים הודתה בפני העיתון שהיא הכותבת, והעיתון המשיך להעסיקה. סטנר הייתה גם הכתבת של The Times of India לענייני המזרח הקרוב.

לסטנר היה כישרון רב לשפות, והיא למדה שפות כתחביב. מלבד שפת אמה, עברית, שלטה גם בערבית, אנגלית, גרמנית וצרפתית, ובמרוצת השנים הספיקה ללמוד גם ספרדית, ארמנית, ובעיקר יוונית, שבה הגיעה לרמה גבוהה במיוחד. היא הרבתה לנסוע ליוון ויצרה קשרים עם עמיתים למקצוע ועם אנשי רוח וסופרים. בתקופת עבודתה במשרד החינוך קיבלה אישור מהמנכ"ל ללמוד בבית הספר התיכון של הפטריארכיה היוונית בירושלים, והיו לה קשרי ידידות עם רבים מאנשי הקהילה היוונית בעיר. במסגרת עיסוקיה הלשוניים-יווניים תרגמה לעברית את ספרו הבלשי של הסופר היווני יאניס מאריס "הרפתקה בהר הקדוש" שיצא לאור בעברית בהוצאת שוקן. על גבי הספר הופיע שמה הספרותי רות פילהלן. גולת הכותרת של פעילותה הלשונית-יוונית הייתה כתיבת מילון עברי-יווני-עברי שלו הקדישה שנים רבות. סטנר ישבה בביתה בירושלים וכתבה בכתב ידה את ערכי המילון על עשרות אלפי פתקאות. לזוג סטנר נולד בן יחיד, מיכאל, ולמרות הקריירות המוצלחות של שניהם, הם הקפידו לחזור לארוחות צהריים וערב בביתם.

הם אהבו את המקצוע, אך לא ראו בו את כל עולמם ומצאו זמן רב לעצמם ולתחביביהם. לרות ולקורט היו חיי חברה תוססים. הם נהגו לארח אורחים רבים מחו"ל, וביתם שקק חיים מהסלתה והשמנה של ירושלים. בעלה של סטנר, קורט, נפטר בשנת 1989. מותו היה מכה קשה עבורה, אך היא המשיכה בפעילויותיה, ובעיקר בכתיבתו של המילון העברי-יווני.
סטנר נפטרה בינואר 2001.