top of page
פבריצקי-שצקס חנה
פבריצקי-שצקס חנה

פבריצקי-שצקס חנה

מספר רישיון 1029

חנה פבריצקי-שצקס נולדה בירושלים באוגוסט 1919 לאהרן וגולדה שצקס. אהרן היה יליד קובנה, צאצא למשפחה דתית למדנית ומכובדת. אביו נפטר בעת שאמו הייתה בהיריון, והידיעה על פטירתו הביאה לצירים מוקדמים. כך ביום פטירת אביו נולד אהרן, הבן הרביעי למשפחת שצקס. אמו של אהרן נישאה בשנית לרב יצחק בלזר, רבה הראשי של פטרבורג ומראשי תנועת המוסר, אשר גידל את אהרן כבנו. כשעלה אהרן ארצה בהיותו בן 18 עם אמו ואביו החורג, המשיך בלימודיו התורניים בישיבת "עץ חיים" בירושלים עד הסמכתו לרבנות. אהרן היה עדין נפש, חכם וידען, ואף סירב לשמש כרב בית כנסת, שכן לא חש בנוח עם תפקיד כזה. ברבות הימים עבד כמנהל חשבונות בחברת התרופות הקמעונאית "סלומון לוין ואלשטיין בע"מ" שהפכה לימים למפעל "טבע".

אמה של פבריצקי-שצקס, גולדה, הייתה נכדתו של יואל משה סלומון. היא התייתמה מאמה כשהייתה בת ארבע וגדלה בשכונת נחלת שבעה בחיק המשפחה המורחבת, ובעיקר בבית סבה וסבתה עם אביה ואחיה. ביתם של אהרן וגולדה ספג את אופיו הדתי מהמורשת המיוחדת של שתי המשפחות. לבני הזוג נולדו ארבע בנות, פבריצקי-שצקס הייתה השלישית שבהן.

שתי אחיותיה הגדולות, חוה ושושנה, מעולם לא פנו ללימודי המשך. חוה סיימה את לימודיה בגימנסיה, ושושנה סיימה את לימודיה בבית הספר למסחר. חוה, האחות הבכירה, אמנם חלמה להיות אדריכלית, אולם היעדר אפשרות ללמוד בארץ וסירובו המוחלט של אביה לאפשר לה ללמוד בחו"ל מנעו זאת ממנה. אחותה הצעירה, יעל, נולדה כ-16 שנה אחריה, ופבריצקי-שצקס השקיעה ועזרה רבות בגידולה. יעל עסקה שנים רבות בהוראה ובהדרכת מורים.

פבריצקי-שצקס הייתה תלמידה שקטה ומצטיינת בבית הספר התיכון מיס לנדאו. היא הצטיינה בכל המקצועות, וכבר אז הייתה האנגלית שגורה בפיה. בשל רצונה ללמוד גם מקצועות ריאליים, עברה פבריצקי-שצקס לגימנסיה העברית ושם למדה במגמה הריאלית והצטיינה אף בתחומים אלו. בגימנסיה המשיכה את לימודיה לאחר קבלת תעודת הבגרות עד קבלת תעודת בגרות אנגלית של ממשלת המנדט.

כשהייתה צריכה לבחור לאילו לימודים תפנה, הייתה כבר אחותה הבכירה נשואה למשה רוזן, שעבד במחלקת החקיקה של משרד המשפטים עבור הבריטים. בשל עבודתו זו פנה ללימודי משפטים, נושא שעליו הרבה לדבר בבית הוריה של פבריצקי-שצקס. גיס זה נהרג בפיצוץ מלון המלך דוד.

לפבריצקי-שצקס, שהייתה כשרונית מאוד וסיימה את לימודיה בהצטיינות, קסם הרעיון של לימודי המשפטים. גיסה עודדה ושכנעה שלא תהיה חייבת לשמש כעורכת דין בקדמת הבמה אלא תוכל לשמש כמשפטנית, וכך שוכנעו פבריצקי-שצקס ואביה שלימודי המשפטים יתאימו לה.
פבריצקי-שצקס למדה בכיתות משפט בירושלים והייתה בת כיתתה של מרים בן פורת. בכיתתן למדו שלוש בנות בלבד. לאחר סיום הלימודים לתואר, המשיכה ולמדה עוד שנים אחדות מתוך עניין רב. לימודיה אלו הוכרו בהמשך במשרד המשפטים כשווים ללימודי תואר שני.
בפברואר 1944 השלימה את בחינות בית הספר למשפטים בירושלים, ואת התמחותה החלה בשנת 1941 במשרדו של עו"ד גביסון ממשרד עו"ד ש' הורוביץ בירושלים. לאחר ההתמחות קיבלה את הרישיון לעריכת דין (1944).

פבריצקי-שצקס אמנם סיימה את כל הדרישות וקיבלה את הרישיון אך מעולם לא עבדה כעורכת דין. תחת זאת בשנים 1975-1949 היא עבדה במסירות כמזכירתם של שלושה שופטי בית המשפט העליון בתקופת כהונתם כנשיאים: משה זמורה, יצחק אולשן ושמעון אגרנט. בשל בעיות בריאותיות נאלצה לפרוש לגמלאות כבר בהיותה כבת 56.

על עבודתה בבית המשפט העליון ועל מסירותה של פבריצקי-שצקס אפשר ללמוד ממכתבו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר שמעון אגרנט שכתב עליה: "היא מילאה את התפקיד האמור במסירות ובנאמנות שאין למעלה מהן, ביעילות יתרה, בידע משפטי, בתבונה ובשכל בריא...".

בשנת 1958 נישאה חנה ליעקב פבריצקי, ניצול שואה שאיבד את משפחתו וילדיו. יעקב היה בן תורה ועבד במשרד הדתות כאחראי על הכספים המיועדים לישיבות תורניות. לצערם של בני הזוג מעולם לא נולדו להם ילדים. פבריצקי-שצקס נפטרה לאחר מחלה ממושכת באוגוסט 1991.

מקורות

ריאיון עם גב' יעל ברטוב, אחותה של פבריצקי-שצקס, מיום 6 ביוני 2007 העיתון הרשמי

פסקי דין

כתביו/ה

מחקר אודותיו/ה

אזכורים

מסמכים נוספים

bottom of page