שטרן שושנה רינה

שושנה שטרן נולדה בדבינסק שבלטביה בשנת 1904 להלל ורבקה מנקוביץ. בתום לימודיה התיכוניים בשנת 1919 עלתה ארצה. היא נישאה בשנת 1926 למנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, דוד שטרן, אגרונום שעלה ארצה בשנת 1905. לאחר שנולדה בתה הראשונה החליטה שאינה רוצה לשבת עוד בבית. אביה, עו"ד הלל מנקוביץ, ואחיה, אף הוא עו"ד שלמד באנגליה, שכנעו אותה ללמוד משפטים ולא להיות "תופרת קטנה", כדבריהם. וכך עשתה. את התמחותה עשתה במשרדו של אביה, ועם סיומה הגישה את מועמדותה לקבלת רישיון לעריכת דין ב-1939. לשושנה ודוד שטרן נולדו שתי בנות, תמר ורבקה.

מלבד העבודה המשפטית השוטפת עסקה שטרן בפעילות ציבורית. היא הייתה פעילה בויצ"ו ואף שימשה כעו"ד מטעם ויצ"ו והגנה על נשים מוכות ומקופחות. היא הייתה חברה גם בוועד השכונתי בתלפיות שעסק גם בהגנה ובשמירה על השכונה, וכן הייתה פעילה בארגון ההגנה ואף הסתירה בביתה סליק (מאגר נשק). שטרן הייתה מעורבת בחידוש התחבורה לתלפיות לאחר הפסקתה בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. ב-29 בדצמבר 1947, בעת שחזרה לביתה לאחר הופעה בבית המשפט, נפצעה מירי ערבים בקרבת שכונת אבו טור הערבית. היא נפטרה לאחר כמה ימים, ב-4 בינואר 1948.