התובע שהינו מחסנאי בטחנות הגדולות ביפו, טען לנזק מוסרי שגרם לו הנתבע, ואולי אף היה עלול לגרום לנזק חומרי בכך שהוציא דיבתו. הנתבע פרסם ברבים וגם בפני המנהל ופקידי הסוכנויות, כי התובע קיבל מתנות מלקוחות והשתתף בגניבת טובין, מה שגרם לו להעדיף לקוחות אלה על פני התובע שהיה בעל חנות שרכשה תוצרת מהטחנות הגדולות. התובע אמר כי שמע מהעדים על דבר המתנות וסבל מכך כי הנתבע העדיף תמיד קונים אחריו על פניו. השופטים קבעו כי לא הוכח שהנתבע התכוון להוציא על התובע שם רע של גניבה אולם הוציא דיבתו על קבלת מתנות ולכן ישלם הנתבע 330 מיל הוצאות משפט, 500 מיל לטובת קקל ו - 500 מיל לטובת פרסום מסקנות ופסק הדין באחד העיתונים לפי בחירת התובע.

תוצאת ההליך:

​