התובע, שהתגורר בנווה שאנן, אסף כספים רבים ואף נתן את ביתו שישמש כבית כנסת כשהגיע לגור בשכונה. הנתבע היה בנאי ובנה את הצריף ששימש כבית הכנסת של השכונה. התובע הבטיח כסף נוסף לבית הכנסת אולם לא יכל לעמוד בהוצאה הכלכלית. הגבאי המשיך לבקש ממנו כסף שוב ושוב עבור בית הכנסת. הנתבע איים כי ירחיק את התובע מבית הכנסת ומהמקום בו הוא יושב במזרח. התובע כעס ואמר לנתבע כי הוא איש גס ועם הארץ. הנתבע צעק לתובע כי הוא גנב ואחר כך פגש אותו ברחוב וקרא לו ממזר.

תוצאת ההליך:

​