התובע קורא את הנתבע למשפט על שפיטר אותו כי חשד בו בגניבה, כפי שאמר לשני פועלים ששאלוהו מדוע פיטר את התובע. עוד מבקש התובע, לזמן את המשפט בהקדם משום שהוא פועל מחוסר עבודה שאף אחד לא יקח לעבודה עד שיתברר המשפט.
בפרוטוקול הארוך מתוארות כל עדויות העדים.
הנתבע טוען כי היו גניבות במפעל והתובע היה החשוד היחידי.
השופטים מצאו כי:
א. אין כל יסוד לחשד של הנתבע בתובע שגנב מבית החרושת.
ב. הנתבע חייב לשלם לתובע משכורת מיום שפיטר אותו ועד יום מתן פסק הדין משום שלא יכול היה למצוא לעצמו מקום עבודה אחר בגלל החשד שהיה תלוי בו.
ג. הנתבע צריך להעסיק את התובע החל מיום מתן פסק הדין ובמהלך 8 ימים נוספים ורק אז יחשב כמפוטר ועליו לשלם לו על 8 הימים הללו (כנראה הכוונה למשהו כמו הודעה מוקדמת)
ד. הנתבע צריך להחזיר לתובע את מס המשפט בסך של 10 גרוש מצרי.

תוצאת ההליך:

​