בין הצדדים פרצה מריבה בשל ענין של מכירת עצים. אמר המערער לאלנהורן שהוא פרזיט. כנראה שלאחר מכם היו גם הכאות מצד צ'צ'יק לאלנהורן. הענין התברר בבית משפט השלום בפתח תקוה ופסק הדין הטיל קנס על הצדדים - על צ'צ'יק 250 גרוש מצרי ועל אלנהורן 50 גרוש מצרי.
על פסק דין זה הגיש צ'צ'יק ערעור שבו הודה שהכה את אלנהרון אבל הצטדק בזה שלא היתה לו סבלנות לעצור את רוחו ולשתוק על עלבון של יריקה בפניו. על כן הוא דורש להסיר מעליו את הקנס ולחייב את השני להשיב לו הוצאותיו.
הענין התברר בשנית בבית המשפט השלום העברי המחוזי ובברור לא היו פרטים חדשים.
החלטת השופטים היתה שמכיון שזה היה עלבון הדדי ואי אפשר להעריך..... מוצאים השופטים ששני הצדדים צריכים להענש במידה שוה.

תוצאת ההליך:

​