התובע הינו סדרן בבית העם בתל אביב. הנתבעת באה פעמים רבות לצפות בהצגות. התובע אמר כי היא תמיד תופסת מקומות שאינם שלה. בערב המדובר, בו הוצגה ההצגה "הגולם", בדק הסדרן האם הנתבעת יושבת במקומה וראה שלא כך הדבר. הוא ביקש שתעזוב את המקום והיא גדפה אותו במילים: גס, אדיוט וברוסית. בהפסקה הראשונה היא שוב ישבה במקום שלא לה וכשביקש ממנה לעבור היא קראה לו, חמור. התובע אאמר כי תמיד הנתבעת גוערת בו ומביישת אותו.
בעלה של הנתבעת הודה כי אישתו התבטאה בכינויים אדיוט וחמור משום שהיתה מרוגזת כי התובע הרגיז אותה ללא סיבה. הבעל טען כי לפני ההפסקה היא בכלל עמדה וכי לאחר מכן היה לה כרטיס כמו של אשת השומר, הגברת נעמני, ללא ציון מקום. הבעל הדגיש כי הסדרנים מתייחסים לקהל בחוסר אדיבות וכבר הוגשו תלונות רבות בנושא.
השופטים שמעו עד אחד ואמרו שאין צורך לשמוע את שאר העדים כי הצד הנתבע הודה בגידופים. השימוש בביטויים כאלה אסור אפילו אם הסדרן הרשה לעצמו דברים בלתי נכונים, אמרו השופטים. על מנת להמתיק את רגזנותה של הנתבעת, פסקו השופטים רק 100 פרוטות לטובת קקל כקנס, והוצאות משפט בסך 280 פרוטות.

תוצאת ההליך:

​