התובעת קבלה כי הנתבע אמר לה: שקרנית, נבזית כמותך, מקומך לא כאן, כי אם במשרד הד"ר ליטבק, הוא רגיל להעליבני וגם להעליב אחרים ומוכרחים לשים גבול לעלבונות ולכן מבקשת להענישו בכל חומר הדין ולהטיל עליו הוצאות משפט.
הנתבע השיב: מתוך ויכוח בדבר העבודה וסידור הרשימות, אמרה התובעת שהוא משקר תמיד. הדברים הביאו אותו לידי יציאה מהכלים. נטלה ממנו היכולת לשלוט בעצמו ואמר מה שאמר במצב נפשי שאינו אחראי עליו. הוא מתחרט על מה שנעשה. אולי היה צריך לסבול בדומיה את העלבון. לא התכוון להעליב.
בית המשפט הציע לצדדים להתפשר אך התובעת סרבה.
השופטים הדגישו את החרטה שהביע הנתבע בפני בית המשפט על דבריו, וזאת שלא הייתה כוונה להעליב. לכן, הטילו עליו רק הוצאות משפט.

תוצאת ההליך:

​