משפט שלום העברי
ביהמ"ש (ערכאה):
דיונית
שנה:
838
:מספר ההליך
סוג ההליך:
תל אביב
מקום שיפוט:
צד א':
החברה לחקלאות ותעשיה ברזלי
ועד מושב העובדים נחלת יהודה
צד ב':
ד"ר מ. ולד
פ. דיקשטין
שופטים:
א. בבקוב
א. הרצפלד
עו"ד/מיצג צד א':
ד.נ. דיאמנט, חיים שטוטמן ועורך הדין צ.א. כהן
עו"ד/מיצג צד ב':
שמות העדים:
יצחק איזן.
חיים ורימה.
ניסן אהרונוביץ.
אבנר רמנר.
אהרי פקלא?
מרים בדבר.
כבוד/עלבון
נושא:
תאור המקרה:
התובע קבל כי הנתבע פרסם גילוי דעת בעיתון "דבר", גיליון 170 שבו הוא מאשים את חברתם בהשגת גבול על ידי קנית שטח קרקע הגובל עם המושב.
בגיליו הדעת היה כתוב, ציטוט: במושב נחלת יהודה 40 משפחות שלכל אחת מהן 4-9 דונם מאדמות קקל וזוהי פרנסתן היחידה. כבר שנים מתלבטת קקל לרכוש להם אדמות נוספות בסמוך לגבולות המושב ובעמל רב הצליחה לקנות שטחים קטנים עבורם. מסיבות שונות לא עברה הקרקע לבעלותם באופן רישמי אך מזה שש שנים מעובדת האדמה על ידם בעמל ויזע רב. עכשיו יצאו ממאורתם השועלים, המחבלים את כרם ישראל, הספקולנטים הנתבעים, לחבל את עמל העובדים. הציעו לפני הערבים שקיבלו כבר את מחיר קקל, פי שישה מהמחיר והפקיעו את מחיר האדמה. הם לא נענו להסתלק מעסק זה החותר תחת יסודות לאומיותינו ואחדותה מפני שיש בו רוח.
בהמשך הסביר התובע כי שני הצדדים נפגשו ועיינו במפת הקניה. הנתבעים דרשו לא לרכוש את 80 הדונם בהם הם מחזיקים ולא את 400 הדונם שהתובעים חפצו לרכוש. שני הצדדים הסכימו להחליף מכתבים רשמיים בנושא זה אלא שהנתבעים לא עמדו בהבטחתם.
הנתבעים השיבו כי לא יכלו לותר על 376 דונם בשום אופן, השטח קשור וכרוך בתולדות המושב מזה 10 שנים. על אדמס זו שפכו דמם וזעתם ואם הסכימו כביכול לותר על 376 דונם, היתה זו רק קנוניה להציל לפחות את 80 הדונם. כך חשוב להשיג גם את 376 הדונמים.
השופטים שמעו את הצדדים במהלך 5 ישיבות, עיינו בכתבים ובעיתונים, האשינו לעדים ואלו מסקנותיהם:
א. לבני נחלת יהודה היתה רשות להשתמש בטון חריף על שקופחו שנים רבות.
ב. אסור היה להם לפרוש בשם ברזילי קודם שנוכחו באשמתה על ידי תביעה לדין.
ג. על ידי תשלום גבוה שלא נשמע כמוהו בסביבה, גרמה חברת ברזילי נזק ישובי גדול.
ד. לחברת ברזילי לא היתה כוונה לקפח זכויות או להשיג גבולות ודעתה היתה לקנות אדמה מיהודים ועשתה מה שעשתה מתוך חוסר זהירות ואי ידיעת המצב הנכון - על כן לא היתה לנחלת יהודה רשות לכנותם שועלים, מחבלי כרמים וכו'.
ה. בשים לב להתמרמרות וההתרגזות המובנת של אנשי נחלת יהודה ולפי תנאי העובדות, אין להטיל על הנתבעים קנסות ופיצויים ולשם הגנת כבוד התובע, מספיקה האפשרות שיש בידו לפרסם פסק דין זה על נימוקיו.
ו. הנתבעים נושאים בהוצאות משפט בסך 32 גרוש מצרי.
תוצאת ההליך:
שם מחבר וכותרת כתבה בעיתון:
א"מ / פ-838 / 640.8
נמצא גם ב:
א"מ / פ-838 / 640.5
נמצא גם ב:
א"מ / פ-838 / 643 (בכתב יד)
מקור ארכיוני: