מדובר בסכסוך שבין בעלת מאפיה ופועליה שבו ייצגו את הצדדים הנתבעים והתובע. הנתבעים כתבו מכתב בשם מועצת פועלי יפו, כי בסכסוך הכלכלי בין בעלת המאפיה ופועליה, נוהג עורך הדין גרשמן בצורה היוצאת מגדר המוסר החברתי והאתיקה המשפטית. הם טענו כי גרשמן, הנתבע, הוציא במרמה חתימות על כתב התחיבות לסיום השביתה ועשה שימוש בכך שהפועלים בורים בשפה העברית. הנתבע הוסיף בכתב, דברים שלא הוסכמו בעל פה. במכתבם ביקשו להוציא את גרשמן מרשימת השופטים של המשפט העברי כדי לא להכתים את המוסד. התובע טען כי במכתבם זה כתבו דברים שאינם נכונים, העליבו אותו ואף רצו להוריד את כבודו בפני כל הישוב העברי! הנתבעים ביקשו לדחות את המשפט עד אשר יתיעצו עם חבריהם ממועצת פועלי יפו אשר בשם כולם נכתב המכתב. התובע מוסיף כי אם יאמרו מיהם אותם אנשים חברי המועצה אשר בשמם כתבו את המכתב - יתבע גם אותם. החלטת השופטים היתה לקבל את בקשת הנתבעים לדחות את המשפט כדי שאלה יוכלו לקבל יפוי כוח מיתר חברי מועצת פועלי יפו שהשתתפו בהחלטה על כתיבת המכתב.

תוצאת ההליך:

​