התובע קבל כי הנתבע פרסם מכתב בעיתון הארץ ובו כתב כי: הנתבע מציג בחלון הראווה של חנות הספרים שלו עיתון פולני אנטישמי, הוא מצא לנכון להעיר לו על כך, אבל הוא לא הסירו מחלון הראווה. עוד כתב כי מונעים את פרסומו של הספר העברי ומפרסמים ספרים ועיתונים כאלה שיהודים בארץ ישראל לא היו צריכים בכלל לעסוק בהם ולתמוך בהם מתוך כך. הוא כתב שהדבר קורה בחנויות ספרים רבות ולא רק בחנותו של הנתבע. הוא מדבר על ספרות ועיתונות אנטישמית בלשונות לועזיות בעוד שאת הספר והעיתון העברי מעלימים מן העין או קובעים להם פינה נדחת. הוא מבקש במכתבו לעיתון כי אגודת הסופרים ומוסדות תרבותיים ישימו לבם לנושא.
הנתבע טוען כי המכתב בעיתון גרם הפסד לעסק שלו ואמר כי הוא עצמו אינו מבין פולנית אך הקונים אמרו לו כי זהו עיתון ליברלי ולא אנטישמי.
העד העיד כי זהו עיתון אנטישמי. הויכוח נסב סביב השאלה האם זהו עיתון אנטישמי, אם לאו.
השופטים הציעו לצדדים להתפשר וכך נסתיים התיק.

תוצאת ההליך:

​