מדובר בתביעת עלבון של עורך דין שייצג את חברת לודזיה נגד מנהל חברת לודזיה אשר האשים את עורך הדין במשפט אחר במעילה באינטרסים של החברה. המנהל נמצא אשם במרבית סעיפי האישום במחוזי, אך לא בכולם. הוא צרף תביעת עלבון נוספת שבה לא זכה במחוזי אודות התננהגות הנתבע כלפיו במהלך משפט בו הוא יצג את הנתבע - משפט מוזס - שנקר. עורך הדין ערער לעליון כנגד הזיכוי באישום העלבון השני, ונגד נימוקי פסק הדין אשר לטעמו אינם נכונים מספיק, הערעור התקבל במלואו.
בית המשפט העליון פסק כי התובע צודק בשני אישומי העלבון.

תוצאת ההליך:

​