משפט שלום העברי
ביהמ"ש (ערכאה):
דיונית
שנה:
988
:מספר ההליך
סוג ההליך:
תל אביב
מקום שיפוט:
צד א':
סוכנות מסחרית ארץ ישראלית
שלמה יפה
אלכסנדר יבזרוב
צד ב':
ב. לדיזנסקי
צ. מרויב
שופטים:
מ. זקש
עו"ד/מיצג צד א':
משה פוגל
עו"ד/מיצג צד ב':
שמות העדים:
בר דרורא.
שושני.
זאב שרתוק.
גברת בורודובסקי.
כבוד/עלבון
נושא:
תאור המקרה:
התובעת עוסקת בהפצת תוצרת הארץ בחול. הנתבעים ניהלו מו"מ בדבר הפצת עיתונם באפריקה הדרומית והציעו 10 אחוז קומיסיון. התובעת לא הסכימה לזאת והתפשרה עם "הפלשתין ויקלי" בקומיסיון של 25 אחוז. אחרי שהדבר נודע לנתבעים הם איימו בעל פה ובכתב כי אם התובעת תסרב לקבל התנאים - הם יפנו אל ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה ויוציאו דיבת התובעת. על כך יכולים להעיד זאב שרתוק והגברת בורודובסקי. בכך נגרם נזק גדול מוסרי וחומרי לנתבעת ולכל היצרנים שמסרו לתובעת את הפצת תוצרתם באפריקה הדרומית. הנתבעים סרבו לקחת איומיהם בחזרה לכן הם מוזמנים לדין על ידי התובעת כדי להענישם על איומיהם, להטיל עליהם הוצאות משפט ולחייבם לתת התחייבות מפורשת שיעכבו את ההוצאה לפועל של איומיהם. כמו כן, בא כוחה של התובעת משאיר לעצמו זכות לתבוע פיצויים לכל הנזקים שכבר נגרמו לשולחתו ושיגרמו לה בעתיד על ידי האיומים.
הנתבעים השיבו כי איימו במכתב להסתדרות הציונית באפריקה וכתבו במפורש כי אינם רוצים להזיק לתוצרת הארץ ולא הוציאו לפועל איום זה כי מסרו זאת למחלקה להתישבות עירונית של ההנהלה הציונית והם מבקשים להטיל על הצד התובע הוצאות משפט. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד על כך שניהלו משא ומתן עם שותפו של שרתוק, בורודובסקי והגיעו להסכם על 35 אחוז קומיסיון והדפיסו עותקים אך סמוך ליום החתימה על החוזה, באמתלאות שונות אמר שהוא טרוד בהכנות לנסיעה ושותפו שרתוק יחתום. פתאום הודיע להם שרתוק שאינו יכול לחתום כי כבר התקשרו עם "פלשתין ויקלי" בבלעדיות. על ידי כך נגרם לנתבעים הפסד כי הם רצו להיות הראשונים בהפצת העיתון והם תובעים 40 לירות מצריות והוצאות משפט.
הצד התובע הסכים לצרף את התביעה שכנגד לתביעה הראשית אך הכחיש את עצם התביעה.
מסקנות בית המשפט:
א. בית המשפט מצא לנכון לדון בכל תביעה בנפרד בגלל שהראשונה של כבוד והשניה של כסף. הראשונה הובררה על צרכה והשניה דורשת חקירה נוספת.
ב. אין צורך בחקירת העדים שושני ובר דרורא כי אין הנתבעים מכחישים שקומיסיון רגיל בהפצת עיתונות הוא 23 אחוז ומעלה.
ג. אין צורך לחקור את זאב שרתוק והגברת בורודובסקי כעדים כי הם פסולים לעדות לפי דיני ישראל ומה שהם יודעים כבר הודיע בשמם בא כוחם.
ד. מתוכן המכתב שעליו סומך הצד התובע וסטירת הדברים שנאמרו בעל פה, לא נראה שהנתבעים איימו להוציא דיבה רעה ומשום כך יש להשיב את התביעה ריקם.
פסק הדין: הנתבעים פטורים מתביעת הסוכנות המסחרית הארצישראלית.
תוצאת ההליך:
שם מחבר וכותרת כתבה בעיתון:
א"מ / פ-988 / 1515.6
ומופיע גם בכתב יד ב:
א"מ / פ-988 / 643
מקור ארכיוני: