top of page

משפט שלום העברי

ביהמ"ש (ערכאה):

דיונית

שנה:

26

5759/5861

:מספר ההליך

סוג ההליך:

תל אביב

מקום שיפוט:

צד א':

ניסים בן שלום הלל

משה בן רצון שרעבי

שלמה בן רצון שרעבי

צד ב':

י. ריטמן

שאול רובינשטיין

שופטים:

ז. אשור

עו"ד/מיצג צד א':

עו"ד/מיצג צד ב':

שמות העדים:

ישעיהו בומל.
שלום בן יואץ.

כבוד/עלבון

נושא:

תאור המקרה:

ניסים בן שלום הלל ביקש לדון את שלמה ומשה שרעבי על שהעליבוהו ואמרו שהוא כופר, מופרש, מוחרם שאסור לו להכנס לבית הכנסת.
שלמה שרעבי בשמו ובשם אחיו תבע לדין את ניסים בן שלום הלל שאמר עליו שהוא מורה לא טוב וביזה אותו ואמר ששניהם מופרשים. כמו כן תבע את זכריה הלל שהכהו 4 פעמים עד שנפל לארץ. הוא המציא תעודה מרופא שבדקו ומצא כאבים והתנפחות בין הצלעות ובצואר שנגרמו על ידי הכאה.
לאחר שמיעת הצדדים והעדויות החליטו השופטים:
א. להורי התלמידים היתה רשות למתוח ביקורת על פעולת המלמד ולהביע דעתם כי הילדים אינם מבינים שפתו. אין זה בזוי לתלמידי חכמים.
ב. משה ושלמה שרעבי עשו שלא כדין שהשיבו על ביקורת זו בחרפות וגידופים ואפילו בחרם. דוקא משום שהם חושבים עצמם לתלמידי חכמים, הם ראויים לעונש גדול יותר.
ג. זכריה הלל פעל אמנם כגבאי בית הכנסת אך לא היה רשאי לדחוף ולהפיל הנתבעים. מידת אשמתו יותר קלה כי באה כתשובה על קללות האחים.
ד. ראוי גם ניסים לענש קל על בטויים חריפים שהוציא מפיו.
ה. מכיון שהתביעות הדדיות - כל אחד ישא בהוצאות משפט.
פסק הדין:
1. ניסים הלל חייבים לשלם כל אחד 12.5 גרו מצרי לטובת קקל.
2. שלמה ומשה שרעבי חייבים לשלם כל אחד 25 גרוש מצרי לטובת קקל.

תוצאת ההליך:

שם מחבר וכותרת כתבה בעיתון:

א"מ / פ-5859/5861 / 1515.6 (פס"ד)
מופיע גם ב:
א"מ / פ-5859/5861 / 645 (פס"ד בכתב יד)
מופיע גם ב:
א"מ / פ-5859/5861 / 640 (פס"ד + מכתב)

מקור ארכיוני:

bottom of page