התובע עשה עבודות צבע עבור הנתבע וקבל כי זה חייב לו עוד כסף ואף הפסיק העבודה. מראש לא הייתה הסכמה על סכום התשלום ליום עבודה אולם התובע בא לעבוד בכל זאת. התובע בא לתבוע כספו מהנתבע והוא דחה אותו בזלזולים. פעם אחת טען התובע כי הנתבע התנפל עליו להכותו.
הנתבע טען כי הייתה זו עבודה יומית והתובע בא למרות הסכום שהציע לו וראה זאת כהסכמה. בנוסף, הייתה עבודה אחרת שעדיין אי אפשר היה להתחיל לכן היתה הפסקה בעבודה. הכסף שולם בתשלומים קטנים. העד העיד כי לא ראה מכות וכי הייתה מחלוקת על מספר הימים עבורם צריך לשלם.
השופטים החליטו כי לא הוכח הסכום הגבוה כתשלום היומי, אין אחריות ימי הבטלה בין העבודות על הנתבע, לא היו מכות ולא הוכחו עלבונות אחרים.
לכן ישלם הנתבע לתובע עבור חמישה וחצי ימי העבודה בסכום הנמוך היומי, אותו הציע לתובע ומס משפט.
תביעת העלבון נדחתה בשל חוסר הוכחות.

תוצאת ההליך:

​