התובע גרס כי הנתבע הוציא עליו לעג בפני אנשים ואמר כי הוא גנב שעון זהב עם שרשרת ופח שמן. מסיבה זו הפסיד התובע לקוחות וגם מי שמכר לו את החלב בזול, לא רצה למכור לו עוד. הנתבע טען כי אכן קרא לתובע גנב והוא יכול להוכיח כי גנב פח שמנת. בנוסף, אמר כי קרא לתובע גנב רק במסיבה של חלבנים ולא ליד לקוחותיו. הנתבע אמר כי אמנם עברו אליו לקוחות של התובע אבל מעולם לא אמר להם שהתובע גנב. השופטים קבעו כי אין הוכחות לגבי יצרן החלב שמכר לו חלב בזול והפסיק לעשות כן. בנוסף, אין התובע מבקש פיצויים על עלבונו וטוען רק דרך השערה שלקוחותיו שמעו את אמירתו ולכן עזבו אותו. בית המשפט מצא כי אין יסוד לחייב את הנתבע בכל סכום שהוא.

תוצאת ההליך:

​