התובע גורס כי הנתבע העליבו בעיתון, העולם, במאמר - פורצי גדר משמאל. לטענתו המאמר מטיל צל על פלוגת כפר גלעדי וחברי הגדוד המתוארים כמרכז השמאליות ואין זה נכון. השמאליות היא דבר רע לטענת התובע. כעת מונתה ועדת ברור לנושא. הנתבע כתב כי אנשי כפר גלעדי כבשו את תל חי וכפר גלעדי בכוח הזרוע ובמעשה אלמות ושואל היכן המסמכים המוכיחים זאת. עוד שואל התובע, על סמך מה כתב הנתבע כי על אדמת קרן קימת יושבים מופטים.
הנתבע השיב כי מאמרו הסתמך על מאמרים שהופיעו בעיתונות וכעיתונאי, מותר לו להסתמך על ידיעות עיתונאיות. הוא טוען כי יוכל להוכיח שבקיבוצים היושבים על אדמת הקרן הקימת הצביעו בבחירות 15 איש בעד המופטים. התובע עמד על כך שהעובדות לא נכונות וביקש להמתין לתוצאות ועדת הברור.
השופטים החליטו כי החלטות ועד הפועל של ההסתדרות ומאמרים בעיתונות הינם חומר מספיק לביסוס מסקנות של עיתונאי, הנתבע לא היה חייב להשתמש בדעות הצד השני כי כל עיתונאי משתמש בחומר המתאים לרוחו, אין בית המשפט ידון בנכונות העובדות או ימתין לתוצאות ועדת הברור כי עבור המשפט הנוכחי אין ערך לעובדות; די שלנתבע היה מספיק חומר לכתוב מה שכתב.
לטענתם, הקטע במאמר הנתבע אודות המשלחת שהלכה וחזרה בשלום יש בו משום אי זהירות אחרי שהיה עלול להזיק לחברי המשלחת.
לכן פסק הדין הוא שהנתבע שמור מתביעה זו של גדוד העבודה למרות שבקטע אחד יש משום אי זהירות.

תוצאת ההליך:

​