הנתבע דרש שהמורה יתן לו את המחברת של בנו שנשארה כשאר מחברות התלמידים, בארכיון בית הספר. המורה סרב לתת את המחברת בזמן השיעור ואמר לו שאם יש לו איזשהו עניין שיפנה לועד המושבה או לועד החינוך. הנתבע חרף וגדף את המורה ואת ועד המושבה באופן גס, ובמעמד כל התלמידים והתפרץ אל ארון הספרים כדי לקחת המחברת בכוח. המורה התנגד והנתבע החזיק בכתפו של המורה וציוה אותו להוציא המחברת מהארון. בדיוק עבר השוטר מול חלון בית הספר והמורה קרא לו שיוציא את הנתבע מהכיתה. ועד המושבה פונה לבית המשפט שיעניש את הנתבע על החרפות והגידופים ועל התנפלותו הברברית של הנתבע בשעת הלימודים.
מתוך התכתובות המופיעות בתיק ניתן להבין כי הנתבע רצה להשתמט מהמשפט.
מתוך פרוטוקול המצוי בתיק רואים כי הנתבע התנגד לכך שהועד יהיה התובע משום שלטענתו היה לו עניין עם המורה ולא עם הועד. השופט ולדשטין החליט כי לועד יש רשות לתבוע את העלבון והתביעה הוגשה כראוי.
מעטיפת התיק מתברר כי הנתבע לא הופיע.

תוצאת ההליך:

​