משפט שלום העברי
ביהמ"ש (ערכאה):
ערעורית
שנה:
993
:מספר ההליך
סוג ההליך:
תל-אביב
מקום שיפוט:
צד א':
משה ליפשיץ
אברהם יצחק ניגמן
צד ב':
ח. זידמן
ד"ר י. בעהם
שופטים:
ד"ר אפשין-הלוי
עו"ד/מיצג צד א':
מ. בן-עמי
עו"ד/מיצג צד ב':
שמות העדים:
כבוד/עלבון
נושא:
תאור המקרה:
במשפט השלום העירוני בתל אביב התברר סכסוך שבו התובע קבל כי הנתבע העליל עליו שהשתתף בפוגרומים ברוסיה. משפט השלום הטיל על הנתבע קנס בסך 100 גרוש מצרי לקקל, מס משפט בסך 27 גרוש מצרי והוצאות עורך דין בסך 25 גרוש מצרי. על פסק דין זה הגיש הנתבע ערעור וטען כי לא אמר שהתובע השתתף בפרעות, אלא שהוא מניח שאיש כזה מוכשר גם לזאת. אחרי ישיבת המשפט אצל שופט שלום ממשלתי שבה הוברר שלקח כלים שהיו שכורים אצלו, וסרב להחזירם למרות התראות ורק אחרי איומים השיב הכלים לחצר בית המשפט - הנתבע אמר כי הוא סבור שמי שגזל כלים שכורים מותר לקראו - שודד.
השופטים סיכמו כי מענות הנתבע אינן מצדיקות אותו כי אסור לאמר על יהודי שהשתתף בפוגרומים, גם אם יהודי זה עשה עול זה או אחר. אולם, בשים לב אל מצב התרגזותו של הנתבע וכל מענותיו, יש יסוד להמתיק את דינו ולרכך את ענשו ולחייבו רק ב - 25 גרוש מצרי לטובת קקל.
כמו כן, מכיון שהנתבע זכה באופן חלקי בערעורו, חל עליו רק חלק מהוצאות המשפט בסך 27 גרוש מצרי ושכר עורך דין - 25 גרוש מצרי וכן מס הערעור ששלם אך לא שכר עורך דין מדרגה ב'. עליו לשלם בסך הכל 25 גרוש מצרי לטובת קקל ו - 52 גרוש מצרי לתובע.
תוצאת ההליך:
שם מחבר וכותרת כתבה בעיתון:
א"מ / פ-993 / 1515.6
מקור ארכיוני: