חדשות 

חוקרים.ות ומתעניינים בנושא הבדיקות הרפואיות, הגופניות והנפשיות?

אולי תמצאו ענין בקול הקורא של המכון לחקר הפרופסיות:

בדיקות רפואיות, גופניות ונפשיות נוכחות מאוד בחיי היומיום שלנו. החל מבדיקות שגרה, בדיקות לצרכי  העסקה, בדיקות לבחינת נזקי גוף ונפש, בדיקות לקראת גיוס, בדיקות לצרכים פורנזיים, בדיקות לעולים ולמהגרים.  למעשה, בדיקות שונות משמשות עוד טרם לידתו של אדם ועד לאחר מותו. על התפקיד המרכזי של בדיקות ואבחונים  יעיד השימוש הנרחב בהן ב ימי מגיפה: הבדיקות השונות לאיתור הנגיף, נתפסות כאחד הכלים המרכזיים לטיפול  במשבר ולחזרה לשגרה. הפרופסיה הרפואית, והפרופסיונלים בתחומי הרפואה והבריאות, תופסים מקום של כבוד  בהקשר זה. עיקר הבדיקות נערכות לפי בקשת או דרישת העוסקים/ות ברפואה, או נער כות על ידי בודקים/ות  המשתייכים לענפי הרפואה והבריאות השונים.  

לכל אחת מהבדיקות בכל אחד מההקשרים הללו, יש תפקיד – כגון, מניעת הפצת מחלות מידבקות, בחינת  הסיכון החוזי של מבטחים, גילוי עבריינים, הבטחת כושרם של משתתפים בפעילויות מסוימות ועוד. חלק מאותם  טעמים לביצוע הבדיקה הם רפואיים, חלקם ממוניים, חלקם נובעים מהצורך לקיים ניהול סיכונים של מבקש הבדיקה.  כל אלו מעוררים שאלות אתיות ומשפטיות כבדות משקל. שאלות של איזונים, של נאמנות כפולה של הרופא הבודק,  של סודיות רפואית ועוד. ואכן, המשפט והאתיקה תופסים תפקיד מרכזי באסדרה של הבדיקות השונות. אבל ברבדים  עמוקים יותר, לבדיקות יש תפקידים מורכבים – מכוונים ובלתי מכוונים. מישל פוקו ורבים אחריו ובעקבותיו זיהו  את הבדיקות ואת האבחון הרפואי ככלים מנרמלים, כאמצעי שליטה חברתי וכיוצא באלה. השימוש בבדיקות מעלה  אפוא סוגיות סבוכות המחייבות עיון ובירור. זו גם מטרת קבוצת המחקר בנושא. 

המכון לחקר הפרופסיות מבקש להקים קבוצת מחקר אשר תעסוק בסוגיות ובשאלות אלו, תוך דגש על  הקשרים ויחסי הגומלין שבין הרפואה (המייצגת, יוצרת או מאפשרת את הפרקטיקות האבחוניות ובין המשפט  והאתיקה) כמסדירים או נמנעים מלהסדיר ולעסוק בפרקטיקות אלו(. מטרת הקבוצה – להציג, לדון וללבן סוגיות  הקשורות בפרקטיקות אבחוניות מנקודות מבט שונות – חברתיות, מגדריות, היסטוריות, משפטיות, ספרותיות ועוד.  

קבוצת המחקר תקיים מפגש על בסיס חודשי או דו-שבועי, החל מחודש דצמבר 2021 ועד לחודש יוני  2022 ,באמצעות הזום, בו יוצגו מחקרים (בשלבים שונים) של חברות וחברי הקבוצה. חוקרות וחוקרים, מכלל  הדיסציפלינות, אשר עוסקים או מבקשים לעסוק בסוגיות מחקריות אלו, מוזמנים לשלוח ביוגרפיה מקוצרת )עד  עמוד( והצעת נושא להצגה (עד 350 מילים), עד ליום 2021.11.28 ,לפרופ' אייל כתבן, בדוא"ל: drkatvan@gmail.com 

*פתיחת קבוצת המחקר מותנית במספר משתתפים/מציגים מינימלי. ככל שתהיה היענות רבה ממספר מפגשי  הקבוצה לשנה הקרובה, תיבחן אפשרות קיום כנס במקביל למפגשי הקבוצה. תיבחן גם אפשרות לפרסום משותף,  ככל שתהיה היענות לכך, ובימה מתאימה.

הפורטל לתולדות הפרופסיות הרפואית והמשפטית התחדש במאגר פסקי דין מנדטוריים.

בתי המשפט בתקופת המנדט המו מתדיינים והתדיינויות. עורכי דין ייצגו לקוחות. שופטים עסקו אז, כמו היום, במלאכת השיפוט, והוציאו תחת ידיהם פסקי דין. חלק מאותם פסקי דין פורסמו בפרסומים רשמיים (דוגמת ה- Palestine Law Reports) או בפרסומים פרי יוזמות פרטיות. פסקי הדין שפורסמו היו אלו אשר ניתנו על ידי שופטי בית המשפט העליון המנדטורי. מעטים הם פסקי הדין שפורסמו בערכאות נמוכות יותר. יש לומר, כי חלק לא מבוטל מהתיקים המשפטיים, ובכלל זה פסקי הדין, בוערו עוד בתקופת המנדט. עם זאת, ניתן למצוא גם שרידים של המידע שהיה אצור באותם תיקים: כגון בספרי יסוד (מרשם התיקים בבתי המשפט השונים), בעתונות ובמקורות אחרים. בנוסף לאלו, נשתמרו תיקים אשר נדונו בערכאות אלטרנטיביות - יישוביות, דוגמת בית משפט השלום העברי ומשפט החברים של ההסתדרות. פסיקה זו חשובה לקידום המחקר ההיסטורי-משפטי-חברתי וגם הגינאולוגי. וכפי שציין מרדכי בן הלל הכהן ביחס לבית משפט השלום העברי: "כידוע, חיי התושבים, ההוי שלהם, משתקפים היטב בחומר המשפטי" (מרדכי בן-הלל הכהן, במאמרו: "לתולדות משפט השלום העברי בארץ-ישראל (מזכרונותי)", בתוך משפט השלום העברי – שאלותיו להלכה ולמעשה א' (תל-אביב, תרפ"ה) 3, 5).

חטיבת פסה"ד המנדטוריים בפורטל מנגישה מקצת מאותם חומרים באמצעות מנוע חיפוש ייעודי. 

ההשקה של האגף התקיימה במסגרת הכנס "היסטוריה של המשפט" ביד יצחק בן צבי 

פורסם מאמרי (בשיתוף עם ד"ר בועז שנור): "דברים לא נכונים ועובדות לא אמתיות, הפוגעות בכבודי בתור רופאה ואיש": על כבודם ומעמדם של רופאים טרם קום המדינה". המאמר פורסם בגליון האחרון של כתב העת "קורות". במחקר זה אנו מבררים את שאלת כבודם ומעמדם של רופאים בשלהי התקופה-העות'מאנית ובימי המנדט-הבריטי על ארץ-ישראל, כפי שבאו לידי ביטוי ב"תביעות-כבוד" שסבבו סביב עולם הרפואה. קרי – תביעות שבמרכזן הגנה על מי שטענו (בדרך כלל רופאים) כי עלבו בהם או הוציאו דיבתם, עד כדי נקיטת אלימות כלפיהם; לעומת טענת הנתבעים (בדרך כלל מטופלים), כי התובעים פגעו בהם קודם לכן (פגיעות דוגמת זמני המתנה ממושכים , אדישות, התעלמות , עלבונות וטיפול -רפואי רשלני), ולכן הגיבו כפי שהגיבו. מבין  דרך דיונים משפטיים אלו, אנו בוחנים כיצד השתקף מעמד הרופאים באותה תקופה, והאם וכיצד השתנה. זאת מתוך הבנה שתביעות-הכבוד מעידות על מעמד הרופאים ועל יחסי מטפל-מטופל. במקביל, אנו מראים כיצד משתקפות התפתחות הרפואה ומערכת-הבריאות, מעמדן ומעמד הפרופסיונלים בתביעות-הכבוד, וכן כיצד תביעות-הכבוד הניבו גם תוצרים ותובנות אתיות חשובות. 

שמח לשתף:  

משרד עוה"ד ש. הורביץ ושות' חוגג השנה 100 שנה להקמתו. המשרד מתעד, באתר ייחודי, 100 שנות עשייה, ובכלל זה סרטונים הסוקרים אירועים שונים בהם היה מעורב המשרד מיום הקמתו. ישר כח!  

שמחתי לקחת חלק בהכנת הסרטון אודות עורכת הדין רוזה גינצברג, מי שהתמחתה במשרד ומי שניהלה, בסיועם של עוה"ד סאקר והורביץ, את המאבק המשפטי על זכות הנשים לשמש עורכות דין. לצפיה

שמח וגאה לעמוד בראש המכון לחקר הפרופסיות במרכז האקדמי פרס.

התחום של חקר הפרופסיות מרכז ענין רב בעולם, לרבות באקדמיה הישראלית. על רקע חשיבותו העיונית והמעשית, הוחלט להקים את מכון המחקר, אשר במרכזו חקר הפרופסיות, מתוך זיקה למחקר סוציולוגי, משפטי, אתי היסטורי והשוואתי. 

המכון יעסוק בכלל העיסוקים הנחשבים כ'פרופסיות', או המבקשים להגדיר עצמם ככאלה. בפרט, יקדם המכון מחקר בין תחומי, המתמקד בארבעה היבטים מרכזיים: 

1. משפט ואסדרה פרופסיונלית. 

2. נשים, מגדר ופמיניזם בפרופסיות. 

3. אתיקה בפרופסיות. 

4. היסטוריה של הפרופסיות והתפתחותן.