חדשות 

ביום 21.7.2021 ניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ פסק הדין בדיון הנוסף בפרשת לידות הבית (דנג"ץ  5120/18). בית המשפט, בהרכב מורחב של 7 שופטות ושופטים קבע, בדעת רוב, "כי הדין הקיים אינו מקנה למשרד הבריאות סמכות לאסור על פעילותם של מרכזי לידה טבעית".

בפסק הדין מאוזכרים גם שני מאמרים פרי עטי, בשיתוף עם ד"ר נירה ברטל. אולי ראיה לחשיבות המחקר ההיסטורי-רפואי-משפטי:

" מכל מקום, ואולי דווקא משום כך, חשוב לציין כי אף במבט היסטורי לא ניתן לומר שכוונת המחוקק בעת חקיקתו של סעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם הייתה לקבוע שלידות יתבצעו בבית חולים באופן בלעדי. יש לזכור שרק במהלך תקופת המנדט החל להתרחש המעבר המשמעותי מלידות בית ללידות בפיקוח רפואי בבית חולים. כמו כן, באותה עת מיילדות שהעניקו שירותים ליולדות בביתן הפנו את היולדת לבית החולים הקרוב במידת הצורך (ראו: אייל כתבן ונירה ברטל "איך חוק נולד? על פקודת המיילדות, מגדר והסדרה פרופסיונלית בתקופת המנדט" חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה – נשים, זכויות ומשפט בתקופת המנדט 487 (אייל כתבן ואח' עורכים, 2011) (להלן: כתבן וברטל); אומי לייסנר "ללדת ועוד איך: חוקי הלידה הלאומיים בתקופת המנדט" מגדר בישראל – מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה כרך א 336, 347-346 (2014)). אם כן, ניתן להניח כי המחוקק המנדטורי ראה לנגד עיניו את שתי האפשרויות הקיימות – לידה בבית חולים בפיקוח רפואי כמו גם לידה מחוץ לכתלי בית החולים. יתר על כן, בתקופת המנדט (וגם אחר כך במשך שנים רבות) לא נהג בארץ הסדר המעניק ביטוח רפואי לכל, כגון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי). מכיוון ששירותי לידה בבית חולים היו כרוכים בעלויות לא מבוטלות – אין לייחס למחוקק הטלת חובה ללדת דווקא בבית חולים, אף לפי כוונתו המקורית".

בשנה האחרונה (ואולי מעט יותר מכך) זכתה הפרופסיה המשפטית לתנופה מחקרית, ובכלל זה גם לנגיעות היסטוריות. קובץ מאמרים שזה עתה פורסם עניינו בנשים באקדמיה המשפטית: Gender and Careers in the Legal Academy (ed. By by Ulrike Schultz, Gisela Shaw, Margaret Thornton, Rosemary Auchmuty, Hart Publishing, 2021). בספר, עשרות מאמרים, וביניהם מאמרם של פרופ' רות הלפרין-קדרי ופרופ' אייל כתבן, העוסק בהיסטוריה של השתלבות נשים באקדמיה המשפטית בישראל. הספרות המחקרית אודות השתלבות נשים באקדמיה בכלל ובאקדמיה המשפטית בפרט, זוכה להתעניינות רבה. יצוין בהקשר זה ספרה של Meera E. Deo, Unequal Profession : Race and Gender in Legal Academia, אשר פורסם בשנת 2019. קובץ נוסף כולל עשרות רבות של מאמרים אודות עורכי דין ועריכת דין במדינות רבות בעולם. Lawyers in 21st-Century Societies : Vol. 1: National Reports (ed. By Richard L Abel, Ole Hammerslev, Hilary Sommerlad, Ulrike Schultz, Hart Publishing, 2020). גם בספר זה ייצוג לישראל, במאמרם של פרופ' נטע זיו, ד"ר לימור זר-גוטמן ופרופ' אייל כתבן. לאלו יש להוסיף את הספר המונומנטלי, הכולל את הרשומות הביוגרפיות של מאות עורכי דין יהודים בברלין, וגורלם אחרי שנת 1933. Simone Lad­wig-Win­ters, Lawyers With­out Rights: The Fate of Jew­ish Lawyers in Berlin after 1933 (ed. by Bill Choyke, American Bar Association, 2019).

שלוש רשומות ביוגרפיות חדשות באתר מספרות את סיפוריהם של: שופט, סניגור ותובע. הראשון, יצחק זונדלביץ' ז"ל, השני, יצחק טוניק ז"ל והשלישי, אליעזר ליבסון ז"ל. פרשות חייהם האישיים והמקצועיים עשירות ומגוונות. אך דווקא מקרא הביוגרפיות יחדיו מדגים עד כמה סיפוריהם של חלוצי המקצוע שלובים אלו באלו, כאילו הניחו את לבני הפרופסיה המשפטית בצוותא – וערמו אותן לכדי בניין המשפט ומערכת השיפוט הישראלית. הכנת הרשומות בסמיכות זמנים לא היתה מכוונת, והנה, משלושתן נגלים חוטים מקשרים, דוגמת פרשת "תל-גיבורים" – פרשת שוחד שהדהדה בציבוריות הישראלית בשנות השישים המוקדמות. זונדלביץ' שימש שופט בערעור על הרשעתם של המעורבים; טוניק שימש סניגור בערעור; וליבסון – התובע במשפט. פרשה אחרת, נודעת לשמצה, היא פרשת יעקובוביץ', אשר הורשע במעשה הרצח ונסיון האונס הראשון במדינת ישראל. הפעם זונדלביץ' שימש שופט חוקר בפרשה; טוניק – סייע בערעור; וליבסון, סגן פרקליט המחוז – התובע. ככל שתרבנה הרשומות הביוגרפיות בפורטל זה, כך תתקבל תמונה טובה, עשירה ומדויקת יותר של תולדות הפרופסיה המשפטית בארץ-ישראל ובמדינת ישראל. בתמונות: השופט יצחק זונדלביץ' (באדיבות פרופ' דולב), עוה"ד יצחק טוניק (באדיבות ריק טוניק אולמרט), השופט אליעזר ליבסון (באדיבות פרופ' כתבן)

"חדר מיון", יצירתו של גרשון אפפל  (באדיבות פרופ' כתבן. כל הזכויות שמורות) אגף הפרופסיות הרפואיות עדיין בהליכי הקמה. רשימות הפרופסיונלים.ות עדיין אינן נגישות.

ד"ר לוטה הנמן-שטראוס, מראשונות עורכות-הדין בארץ-ישראל המנדטורית. מראשונות משרד המשפטים ומראשונות השופטות במדינת-ישראל. פרטים ומסמכים חדשים אודותיה מוצגים, בפורטל זה לחקר הפרופסיות הרפואית והמשפטית. ​חלק נכבד בפורטל זה מוקדש לנשים הראשונות בפרופסיות - לתיעוד פועלן ותרומתן להתגבשות המקצועות החופשיים בארץ-ישראל ובמדינת-ישראל. בתמונה: ד"ר לוטה הנמן-שטראוס (באדיבות פרופ' כתבן)