מי היה מאמין שההיסטוריה של הפרופסיה המשפטית בכלל וההיסטוריה של נשים בפרופסיה המשפטית בפרט, תהפוך לסדרה ב - NETFLIX? הסדרה "החוק על פי לידיה פואט" עוסקת בדיוק באלו, ומנגישה לקהל הרחב את סיפורה של לידיה פואט. פואט, הוסמכה כעורכת הדין הראשונה באיטליה (בטורינו) בשנת 1883. אך זמן לא רב לאחר מכן הורה בית המשפט לבטל את ההחלטה לקבלה כחברת הלשכה. סיפור זה משמש כרקע, אולי תפאורה, למעין מותחן בלשי, במסגרתו מובילה פואט את הטיפול בתיקים משפטיים, תחת חסותו של אחיה, עורך-הדין. אינני יודע עד כמה התיאורים וההתרחשויות אותנטיים ועד כמה הם מתיימרים להיות כאלה, אבל הם מספקים הצצה ומעט על "איך זה הרגיש" להיות עורכת דין ראשונה (או ליתר דיוק לא להיות עורכת דין ראשונה).
אגב אורחא, הצופים זוכים לשיעור במשפט-רפואי-ראייתי, פורנזיקה, ובכלל זה טביעות אצבע, נתיחת גופות, הפוליגרף וכן הלאה. אין זה פלא שאלו מאוזכרים בהרחבה, שכן פואט עצמה התמחתה ברפואה משפטית. תוך כדי כך ניתן ללמוד גם על פרופסיונליות אחרות. ועל החשיבות של נשים כמייצגות בהליך המשפטי. שיעור חשוב נוסף קשור בתפקיד העתונות בקשר למאבקה ולעיסוקיה המקצועיים של פואט. בנקודה זו ניתן למצוא קשר מענין גם למאבקה של רוזה גינצברג, מי שהובילה את מאבק הנשים על הזכות לשמש עורכות דין בארץ-ישראל המנדטורית. גם בפרשה זו שימשה העתונות המקומית והבינלאומית תפקיד חשוב, במיוחד בתמיכה בגינצברג ובמאבקה.
בשנת 1919 הוסרו המגבלות באיטליה על קבלת נשים כעורכות דין. כך, אגב, גם באנגליה התקבל באותה שנה ה- Sex Disqualification Act. כשנה לאחר מכן הוסמכה פואט כעורכת-דין, כשהיא בת 65. צדק פואטי.
